יחידת מגידו 7167

"ארצות הברית היא חברתנו הטובה ביותר". המשפט מצלצל מוכר באוזניים הישראליות וברבות השנים הפך לשגור ויש לכך סיבה טובה. שיתוף הפעולה בין המדינות הדוק מאז ומעולם, בעיקר במישורים רבים בתחום הבטחוני ומאז מלחמת המפרץ הראשונה בשנת 1991, גם בתחום יירוט איומים בליסטיים על ישראל.
ביום פקודה יתייצבו בישראל כוחות ומשגרים אמריקאים לסייע במשימת ההגנה האקטיבית על שמי המדינה ואמריקאים וישראלים, זה לצד זה, אמורים ליירט טלים ורקטות אשר ישוגרו אל עבר ישראל. משימה כזו דורשת אימונים ותרגילים שוטפים ושיח משותף קבוע.
לאחרונה נערך תרגיל "ג'וניפר פלקון", תרגיל המפקדות המרכזי המתקיים בין חיל-האוויר לצבא האמריקאי. במהלך התרגיל נפגשו לוחמי מערך ההגנה האווירית עם כוחות מפיקוד אירופה של צבא ארה"ב והתאמנו על הגעת הכוחות האמריקאים לישראל בעת מלחמה. "תרגיל 'ג'וניפר פלקון' הוא חלק מסדרה ארוכה של מפגשים ותרגילים משותפים בין המדינות", מציין תא"ל רן כוכב, מפקד מערך ההגנה האווירית. "הפעם, הדגש הוא על תרגול המפקדות. אנו בוחנים את המעבר משגרה לחירום, החל מקבלת ההחלטה על-ידי הדרג המדיני ועד לנחיתת הכוחות, פריסתם בישראל והיערכותם לעבודה המשותפת".

לתרגל קבלת החלטות
באימון תרגלו הכוחות הישראליים והאמריקאים את שלב הקליטה, ההקפצה והמעבר לחירום, כפי שיעשה ביום בו יגיעו הכוחות האמריקאיים לסייע למדינת ישראל במשימת הגנת שמי המדינה.
"תרגלנו את הימים הראשונים לפריסה: איך נקלוט את השותף וכיצד נשנע את הכוחות למקומות הנדרשים", מסביר סא"ל טל כדורי, ראש תחום שיתוף פעולה במערך ההגנה האווירית. "שלב קליטת הכוחות כולל מורכבויות רבות ולכן התרגול שלו הכרחי".
התרגיל כלל קליטת מטוסי תובלה אמריקאים כבדים והפעלת אמצעי תקשוב משותפים והשתתפו בו כ-300 (מאות) חיילים מהצבא האמריקאי וכ-400 (מאות) חיילי מערך ההגנה האווירית, מאגף המבצעים, מחיל-הים, מיחידות לוגיסטיות, מכוחות רפואה ומיחידות נוספות.
"בנוסף לקליטה, תרגלנו את תהליך קבלת ההחלטות ללא שימוש במערכות נשק משגרות, אך ההתייחסות הייתה כאילו הן נמצאות בשטח. בחנו כיצד אנו עובדים בצורה משותפת ותרגלנו קבלת החלטות בנוגע למיקום הסוללות במרחב", אומר סא"ל כדורי.

בשגרה ובחירום
גם בשגרה נמצאים בישראל צוותים אמריקאים. אלה מתאמנים יחד עם צוותים ישראלים בארץ ומחוצה לה, על-מנת להיות מוכנים בצורה המיטבית למקרה בו תהיה בקשה ישראלית וצו נשיאותי אמריקאי להציב בישראל כוחות אמריקאים שיסייעו בהגנה על מדינת ישראל. "התרגיל מגדיל את היכרותנו עם הפקודה המבצעית. אם בעבר היינו נתקלים בפקודה פעם בשנתיים, כיום אנו נתקלים בה פעם בשנה יחד עם השותף, בוחנים את ההתנהלות בזמן אמת ומתרגלים אותה", מסביר סא"ל (מיל') ארז אלימלך, ראש מנהלת התרגיל.
"הפעילות אותה אנו מתרגלים במהלך 'ג'וניפר פלקון'", מסביר תא"ל כוכב. "היא בתיאום מקצועי יחד עם סוללות מערך ההגנה האווירית הישראליות. אנו נקים מפקדה משותפת, אמריקאית וישראלית, שתנהל את האופרציה הזו".

בדרך ליירוט משותף
לפני כשנה נערך תרגיל "ג'וניפר קוברה" בו תרגלו הכוחות הישראליים והאמריקאים פקודות מבצעיות משותפות שיופעלו בעת הצורך בהגנה מפני איום תלול-מסלול. "בשונה מתרגיל 'ג'וניפר קוברה', שמתחיל כאשר כל הכוחות כבר פרוסים באתרים, הפעם תרגלנו את השלב המקדמי", מציין סא"ל (מיל') אלימלך.
בתרגיל הנוכחי אמנם לא פרסו מערכות נשק אמריקאיות והצדדים לא התנסו ביירוט חי, אך חשיבותו אינה פחותה. "יש כמה שלבים שאנו צריכים לעבור כדי להגיע למצב שהאמריקאים נמצאים פה איתנו, כתף אל כתף ומיירטים יחד", קובע סא"ל כדורי. "אחד מהשלבים הוא הבאה של הסוללות לאתרי הפריסה. יתכן ומשהו לא יפעל כשורה בין כי הייתה בעיה בשדה-התעופה או בין אם השיירה הותקפה או נתקלה במכשול ולכן התרגיל חשוב והכרחי".
"בתרגיל 'ג'וניפר קוברה' הבא נפיק לקחים מהתרגיל הזה", מציג סא"ל כדורי. "אנו כבר מבינים שמבחינתנו ככל שהתרגול רחב ומקיף יותר, האלמנט התודעתי וההרתעתי שלו מתגבר".
התרגיל והמתאר מנסים להיות רלוונטיים לעולמות התוכן המבצעיים והמודיעיניים, אך בד בבד עושים הכל כדי לא לחשוף מידע סודי. "בתרגיל הזה אנו מנחיתים חלק מהמטוסים בבסיסים ומתרגלים את סוגיית הרציפות התפקודית מכיוון שיתכן ובשעת חירום יספגו חלק מאתרי חיל-האוויר וסוללות ההגנה האווירית ירי ונכון להיערך לכך", מסביר תא"ל כוכב.

רד מיד למילואים
בתרגיל לוקחות חלק יחידות נוספות התומכות ומספקות מענה ייחודי. בין היחידות הללו נמצאת יחידת "מגידו", יחידת מילואים שתפקידה לקלוט את הכוחות האמריקאים המגיעים לישראל ולתמוך את פעילותם בארץ. "התרגיל מאפשר לנו לתרגל באופן יסודי את כל שלבי ההיערכות, החל משלב התיאום דרך ליווי כוחות, פריסתם בשטח ואבטחתם", מתאר תא"ל (מיל') פיני יונגמן, מפקד יחידת "מגידו".
תא"ל (מיל') יונגמן היה ממקימי היחידה. "הכול התחיל בשנת 2002, הייתי מפקד אגד 167 (כנף ההגנה האקטיבית במערך ההגנה האווירית) והיינו לקראת מלחמת המפרץ השנייה. באותה עת קלטנו אלפי חיילים אמריקאים שהגיעו במסגרת תרגיל 'ג'וניפר קוברה' שתוכנן להתקיים בחודשי פברואר-מרץ 2003. האמריקאים כבר התייצבו בארץ בסוף 2002 מתוך הבנה שאו שהולכים לבצע את התרגיל או שהולכים למלחמה", הוא מספר. "הרחבנו את פריסת הכוחות כי הבנו שאם האמריקאים הולכים לתקוף בעיראק, צפוי שהעיראקים יתקפו בישראל כפי שהיה בשנת 1991 והפעם הם יותר משומנים, יותר מדויקים ויש להם יותר יכולות. כמפקד אגד 167, קיבלתי את האחריות להיערכות והתמיכה בכוחות האמריקאים הפורסים כאן, בנוסף לאחריותי על יחידות הפטריוט וה'חץ'".
במחנה סירקין הוקם אז מתחם ענק למפקדה האמריקאית. אגד 167 נדרש לתמוך את הכוחות האמריקאים שפרסו בישראל מבחינת לוגיסטיקה, אבטחה ושינוע ולספק להם את כל הצרכים. "האירוע היה גדול מאוד עבור אגד 167", מציין תא"ל (מיל') יונגמן. "לכן קיבלנו תמיכה מהצבא כולו והרמטכ"ל הגיע לבקר בבסיס לפחות פעמיים בשבוע לפגישות עם הגנרל האמריקאי".
במשך שבעה חודשים, עד יוני 2003, שהו בישראל אלפי חיילים אמריקאים. אז נפל האסימון, כפי שמתאר תא"ל (מיל') יונגמן. "בתום האירוע הזה, הבנתי שחייבים לחשוב בצורה אחרת על התמיכה בכוחות האמריקאים שפורסים כאן. הצעתי פתרון ארגוני שמשמעותו הייתה הקמת יחידת מילואים שתפקידה המקצועי יהיה תמיכת הכוחות האמריקאים והיא שתרכז ותבצע את כל הטיפול בפעילותם כאן מהרגע שמתחיל נוהל הקרב להגעתם".

שמחים להיות פה
כידוע, מחזיק צה"ל בכמה מערכות הגנה אקטיבית מבצעיות הנמצאות בשירות בחיל-האוויר: "חץ", "קלע דוד", "יהלום" (פטריוט) ו"כיפת ברזל". עובדה זו מעלה את השאלה – מדוע יש צורך בעזרתם של האמריקאים בתחום זה? "אנו מבינים שלאויבים שלנו יש יותר טילים ולכן אנו רוצים שתמיד תהיינה כמה שכבות הגנה, כמה תצורות מענה וכמה גיבויים. לכן נכון שיהיה פה כוח נוסף", מפרט סא"ל כדורי.
אבל החשיבות של כוח צבאי אמריקאי הפועל על אדמת ישראל חורגת מהשדה הטקטי והיא גם אסטרטגית. "יתכן ולוחמים אמריקאים על אדמתה של ישראל עשויים להרתיע את האויב מלפעול", מסביר תא"ל כוכב.
בין מפגש לתרגיל מבססים שני הצדדים את היכרותם האישית. "לכולם ברור כי האמריקאים הם חברינו הטובים ביותר, אנו חולקים יחד את אותו סט של ערכים והקשר האישי בינינו הוא מרכיב באחדות המטרה ובביצוע המשימה", מדגיש תא"ל כוכב.
"יש לנו מערכת יחסים חזקה מאוד בת שנים רבות", מסכם סרן איי ג'יי, קצין מוכנות לוגיסטית בחיל-האוויר האמריקאי. "בין הצבאות תמיד התקיימו אימונים משותפים, בין אם באמצעות ישראלים שהגיעו לארצות הברית או להפך. זו מערכת יחסים שאנו נהנים לטפח. בעלי ברית זה תמיד דבר חיובי ומועיל, בעיקר בעולם בו יש מאבק אחר מאבק. אנו שמחים מאוד להיות פה בישראל".

• הכוחות האמריקאים נחתו בישראל רק לפני מספר ימים ותרגיל ה"ג'וניפר פלקון" של מערך ההגנה האווירית וצבא ארה"ב כבר נמצא בשיאו. מי מכין את הקרקע לתרגיל המורכב? איך קולטים את הכוחות האמריקאים בישראל? ומה יקרה ביום פקודה בו יגיע השותף לסייע בהגנה מפני טילים? הכירו את יחידת "מגידו"