בבוקר היום השני למלחמת יום הכיפורים 1973, בסביבות השעה 5 בבוקר, מוצא עצמו אברהם אורן, אז סא"ל ומפקד בית הספר לנ"מ (ביסנ"מ) מהרצליה, בבסיס רפידים המופצץ, וזאת לאחר פגישתו עם הקהנ"ם מאיר שריב שעות ספורות קודם לכן, בה הוצע לו לרדת לסיני ולשמש כמפקד כוחות הנ"מ בסיני. בימים הבאים הוריד אורן לסיני את כל סגל ביסנ"מ ובעצם את כל המערך שלו, דבר שאפשר לו לארגן ללא בעיה את הגוף הראשוני שהיווה את מפקדת כוחות הנ"מ בסיני. במהלך המלחמה החלה להתגבש ההבנה בדבר הצורך בהקמת אגדי הנ"מ, כלומר יצירת המצב בו קיימת מפקדה בשטח ולא המצב הקודם בו השליטה בנ"מ נעשתה דרך המפקדה הראשית של הנ"מ במטכ"ל. כך הפך הגוף בפיקודו של אברהם אורן למפקדת האגד הראשון בפועל – אגד 170.
המסקנות ממלחמת יום הכיפורים והמרחב הענק של פיקוד דרום הכולל את סיני והנגב ומתוך כך פיזור מערך ה נ.מ. על כל האתרים הנדרשים להגנה , חייב הקמת פיקוד של כל כוחות ה נ.מ. וזה הוקם כאגד נ.מ.דרום בשנת 1975 בפיקודו של אברהם אורן אשר פיקד על כוחות הנ.מ בסיני מראשית מלחמת יום הכיפורים .המפקדה נקבעה ברפידים ומכאן נבנתה מערכת שליטה עם אחריות וסמכות לכל בעלי התפקידים על סמך לקחי מלחמת יום הכיפורים מחד ומהצורך לספק שירותים לכוחות הרבים הפורסים במרחב – סדיר ומילואים מאידך.
עם העברתו של אברהם אורן להקמת אגד צפון ( 168 ) נתמנה לפקד על אגד דרום רוניה לפיד בסוף 1975 . בתקופה זאת גובשו הנהלים ופקודות הקבע לאגד אך מצד שני הייתה זאת תקופת הסכמי שביתת הנשק והצורך לבצע פינויים של כוחות מאתר אחד לאחר , דבר אשר חייב תכנון מדויק תוך כדי סיורים בשטח ,תיאומים עם כוחות אחרים והגדרת המשימות החדשות . מרחב סיני אפשר אימון יחידות ובמיוחד גדודי המתנייע סדיר ומילואים וגם בנושא זה הועסק האגד מבחינת ארגון ותיאום במיוחד שטחי אש .
בשנת 1977 הועבר הפיקוד על האגד לאריה לרר ז"ל ובתקופתו החל תהליך ביסוסו של בחא 5 (אל עריש) כבסיס נ.מ. אך עם הסכם השלום עם מצרים היה צריך לפנות את כל המערכות מסיני כולל בחא 5 . פרויקט רב תחומי שחייב מערכת ארגון מסודרת שעומדת בלוח זמנים קשיח כולל תיאומים עם הכוחות המצריים המקבלים את השטח
מפקדת האגד וכוחותיו עברו לבסיס "איתם" (כנף 25 ) .
בשנת 1979 מונה למפקד האגד מנשה גונן שניסיונו העשיר בפיקוד בפועל על אגד מרכז (167) תרם רבות לתכנון וארגון המערכת בשני האתרים של האגד – בתחילה בבסיס איתם ואחר כך במשאבים
העברת האגד מ"רפידים" ל "איתם" חייבה ארגון של כל הכוחות והאמצעים ובנית נהלים וכללי תפעול בתוך בסיס של חיל האוויר .זמן קצר אחר כך החל תהליך העברה של האגד למשאבים וזאת הייתה משימה קשה ביותר משום שפרויקט משאבים טרם הושלם . בלוח זמנים צפוף נדרשה העברה בתנאים קשים ביותר – אוהלים ומבנים ניידים ארעיים . במקביל תכנון המשימות המבצעיות של האגד בדרום והכשרה ואימוני יחידות – סדיר ומילואים .
נושא אחר שבא לידי ביטוי במעבר למשאבים היה מגורי אנשי הקבע וכאן נעשתה עבודה חברתית מעמיקה לישב אותם בירוחם
בכל התחומים והפעילות הענפה הייתה ידו של מנשה גונן מורגשת ומודגשת וכך הצליח לגבש את האגד ולהעמידו בכשירות מלאה .
בשנים 1977-79 פעל באזור שארם-א-שייח' שבסיני אגד גיזרתי 173 בפיקודו של סא"ל רווה יהודה כמינוי חרום לתפקיד זה וגם לגנ"מ 885. האגד כלל יחידות שונות של אגד 167 (סוללת טילי "הוק" של יטנ"מ 136 בשגרה , סוללת טילי "צ'פארל" של 946 בשגרה וגדוד תותחי 40 מ"מ ו-20 מ"מ מגנ"מ 885 בחרום).
הצורך בהקמתו של האגד החדש נבע מעובדת ריחוקו של האזור ממפקדת אגד 167 שבסירקין ומפקדת אגד סיני שמוקמה ברפידים.
בעקבות הסכם השלום עם מצרים ופינוי סיני, התאחדו האגדים שבסיני עם אגד נגב ויצרו יחדיו את אגד דרום 170.
בשנת 1984 קיבל את הפיקוד על האגד מאיר און כאשר משימות האגד היו הגנה על אתרים שונים בדרום באמצעות 11 גדודי תותחים ויחידת טילים – סדיר ומילואים
יחידת ההוק הסדירה הגנה קבוע על מתכים , גדודי מילואים 40 מ"מ תוכננו להגנה על עובדה, כנף 25,בח"א 6,שדה נבטים,גדוד הדרקון במילואים שולב להגנת מתכים, ,גדודי המתנייע מילואים חוברו לאוגדות . גדוד מילואים 23 מ"מ באזור אילת וגדוד 20 מ"מ נייח מילואים על שדה תימן .
בסדר גודל כזה מערך התחזוקה והמנהלה כולל הימ"חים נדרשו לפעול ביעילות .
תפעול מערכת המילואים ( אלפי חיילים) התבצעה ממשרד הקישור בפגה – פתח תקווה ונתנה ביטוי לצורך של הקריאה השקטה והמהירה והתנועה אל יעדי ההצטיידות והפריסה .
בשנת 1986 קיבל את הפיקוד על האגד אלחנן משי כאשר כל הגדודים והיחידות אשר נזכרו בתקופתו של מאיר און נותרו באגד . יטנ"מ 139 הוסיפה לפעול במתכים וגדוד 66 הסדיר (וולקן מתנייע) היה בתע"מ בעיקר ב "קו -סגול" באימונים ובתרגילים משולבים עם האוגדה החבירה .
בשנת 1987 עת פרצה האינתיפאדה הראשונה יצא גדוד 66 למשימה של שינוי ייעוד בעזה בתגבור של חטיבת גבעתי ואחריות על מחנה סגאיה .
במקביל המשיך האגד על כוחותיו באימונים ותעסוקות ייעודיות ולא ייעודיות וקיום חיי שיגרה ושמירה על כשירות וכוננות .בין שאר המשימות הייתה לאגד אחריות על מחנה השבויים ב -"קציעות" כולל הכנה לפני תע"מ של כלל יחידות ח"א שסופחו למשימה.
בשנת 1993, עבר גדוד 66 מאגד 170 לפיקוד אגד צפון 168.
פרויקט משאבים
הסכם השלום עם מצרים ובמסגרתו הצורך בפינוי כוחות צהל ובסיסיו מסיני הוביל את חיל האוויר לתכנן את העברת הבסיסים לנגב
. הוחלט גם על כינוס כל כוחות ה נ.מ. מסיני לבסיס מרכזי בנגב תפ אגד נ"מ 170 .
מערכת תכנון כזאת מחייבת תאום רב תחומי עם גורמים שונים בחיל האוויר והתפקיד הוטל על גבי פרץ אשר כאיש נ.מ. מקצועי
ידע לכוון את הדרישות לצרכים של מערך ה נ.מ.העכשווי והעתידי .
המיקום במשאבים ניבחר משום התנאים הטופוגרפיים הטובים וכן גישה ולוגיסטיקה נוחים .
גודל השטח שהוקצה היה 2640000 מ"ר ותאם גם את יכולת האימון והתמרון של יחידות נ.מ. ניידות.
אפיון הפרויקט כלל הנחיות למתכננים כמו פירוט המבנים ,תשתיות ומערכות של כל הפונקציות המתפעלות בסיס צבאי.
באפריל 1980 החלו העבודות בשטח אך מועד האכלוס נקבע לספטמבר 1980 , דבר שחייב הקמת מחנה ארעי לקליטת אגד 170 על
כוחותיו . משימה מאד בעייתית ( אוהלים ומבנים ארעיים ) עליה פיקד מנשה גונן מפקד אגד 170 שנמשכה עד סוף 1981 עם השלמת
הפרויקט .
אין ספק שתכנון בסדר גודל כזה חייב עבודת מטה מעמיקה ורצינית וכניסה לפרטי פרטים הן בתחום הלוגיסטי והן
בתחום משאבי אנוש וכאן הדוגמה של הבנה ומחשבה במיוחד של מפקד הפרוייקט סא״ל גבי פרץ .
הכתוב על סמך תיק " פרויקט משאבים אוקטובר 1979-נובמבר 1981 " שניכתב במלואו ע"י גבי פרץ.
בשנת 1993 כשבית הספר לנ"מ עבר לבסיס משאבים שונה המבנה של האגד . למעשה האגד הפך להיות אגד מילואים . המפקדה בסדיר התבססה על טייסת תעופה בראשות סא"ל ומפקד אגד במילואים ( אל"מ משה רומם ) .את שירותי המנהלה והתחזוקה סיפקו טייסות בית הספר. יטנ"מ 139 היחידה המבצעית הסדירה הייתה בכפיפות לאגד ,כמו כן כל יחידות המילואים .האגד פעל במתכונת הזו עד סגרתו בשנת 1996 ,
הכתוב על סמך ראיונות עם מנשה גונן , ראיונות עם מאיר און ואלחנן משי וכיתוב שלהם וחוברת " אגד נ.מ. 170 מיוני 1981".