צוק איתן

במבצע צוק איתן ביולי-אוגוסט 2014 פעלו 8 (ומאוחר יותר 9) סוללות של כיפת ברזל שיירטו בהצלחה רבה למעלה מ-700 רקטות שירו הפלסטינים. מערך טילי הפטריוט יירט שני כלי טיס בלתי מאוישים ששיגר חמאס.

ביולי 2014 יירט מערך ה"יהלום" שני כלי טיס בלתי מאוישים של חמאס וב-23 בספטמבר 2014 רשם הפלת בכורה עולמית עבור הפטריוט כאשר סוללת פטריוט ישראלית הפילה מטוס קרב סורי מדגם סוחוי Su-24 מעל רמת הגולן.

במהלך הסלמת יוני-יולי 2014 יירטו סוללות כיפת ברזל בדרום הארץ עשרות רקטות שירו הפלסטינים, כולל 12 רקטות שנורו במטח אחד ב-7 ביולי. בעקבות הירי הכבד פתח צה"ל במבצע צוק איתן ושבע סוללות כיפת ברזל נפרשו ברחבי הדרום והמרכז. הסוללות יירטו למעלה ממאה רקטות שירו הפלסטינים, כולל רקטות ארוכות-טווח מדגמי M-75 ופג'ר 5. היירוטים התבצעו מעל ירושלים, גוש דן, השפלה, השרון, חוף הכרמל, אשדוד, באר שבע, קריית גת, אשקלון, דימונה, שדרות ויישובים רבים נוספים. במהלך כל המבצע יירטו 9 סוללות כיפת ברזל 578 רקטות לטווחים שונים שירו הפלסטינים מרצועת עזה. לפי נתוני מנהלת "חומה" עמד שיעור ההצלחה של המערכת בצוק איתן על 89.6% (נתון הכולל 65 יירוטים ידניים שהופעלו בניגוד לתכנות היירוט האוטומטי של המערכת).

קיימת הסכמה רחבה כי במהלך מבצע צוק איתן המערכת שמשה כרכיב מרכזי במערך הגנת העורף הישראלי מפני מתקפת רקטות וטילים. פעילותה מנעה פגיעות רבות בנפש וברכוש של אזרחים בכל רחבי מדינת ישראל ואפשרה למנהיגים לקבל החלטות הנוגעות להפעלת צה"ל בלי שהם נתונים בלחץ ציבורי עקב נפגעים

סגירת מערך ה"הוק"

מכוח טקטי משמעותי למערך לאומי אסטרטגי: תהליך "מעצבים את העתיד"

(מבוסס על מאמרו של דורון גביש, "מערך ההגנה האווירית: מכוח טקטי למערך אסטרטגי לאומי", "מערכות" גיליון 444, אוגוסט 2012)

השינויים אשר התחוללו בזירה האסטרטגית-ביטחונית, מאז מלחמת המפרץ הראשונה, והיעלמותה של המלחמה הקונבנציונאלית-סימטרית, וקצב השינויים ההולך וגדל כל העת, הן בזירה המדינית, והן בזירה הצבאית, עוררו את הצורך בחשיבה מחדש.

הבנה עמוקה ומפוכחת זו, ולפיה, האויב לסוגיו מכוון לא לכיבוש שטחים באמצעות אוגדות תמרון, אלא לאש מן העורף שלו אל העורף שלנו, הובילה את מערך ההגנה האווירית לקיים תהליך חשיבה אסטרטגי שזכה לכינוי "מעצבים את העתיד", בהובלתו של דורון גביש, מי שכיהן באותה התקופה כמפקד המערך.

התהליך, שהצביע על הצורך בשינוי ובדרכי הפעולה למימושו, החל במסמך מפקד שמגדיר את חזון הארגון ואת כיווני הפעולה הנדרשים לעתיד. בהמשך התקיים שיח עמוק ומשתף של כלל דרגי הפיקוד אשר נמשך כמה חודשים, ומטרתו הייתה לשמר את הרלוונטיות של המערך לסביבת הפעולה המשתנה ולנתח את הפעולות הנדרשות כדי להתאימו לאתגרי העתיד ולמצות את כוחו ביעילות.

את התהליך סיכם מפקד המערך, דורון גביש, במהלך 2010, ולאחר מכן אושרו ההחלטות שהתקבלו בעקבותיו. ברמה החיילית נתן את האישור מפקד חיל האוויר, וברמה הצה"לית נתנו את האישור סגן הרמטכ"ל והרמטכ"ל. ההחלטות שהתקבלו בעקבות תהליך "מעצבים את העתיד" הביאו לשינוי עמוק, ולמעשה למהפך, באופן שבו פועל מערך ההגנה האווירית.

השלב הראשון בתהליך "מעצבים את העתיד" היה מיפוי השינויים בסביבת הפעולה של המערך והבנת הצורך בשינוי משמעותי באופן פעולתו של הארגון. הניתוח החל בסקירה היסטורית של התפתחות המערך מאז הקמתו והתמקד בשינויים שחלו בעשור האחרון. השינויים נבחנו הן בראי האיום והן בראי התהליכים שהתרחשו בישראל, בצה"ל, בחיל האוויר ובמערך עצמו.

בכל הנוגע לאיום בולטים השינוי במאפייני הלחימה והשינוי בתפיסת ההפעלה של אויבינו. השינוי בתפיסה נבע, בין השאר, מעוצמתו של חיל האוויר הישראלי. בבסיס השינוי התפיסתי של האויב עומד רצונו לחדור אל עומק שטחנו ולפגוע בתושבי המדינה ובמתקניה בלי שיידרש להתמודד עם מטוסי חיל האוויר. השינוי הזה בתפיסה הביא לגידול דרמטי בארסנל הטילים והרקטות שבידי האויב. הוא הצטייד במערכות טילים ורקטות בכמויות גדולות ובמגוון גדול של טווחים. בכך הוא פיתח יכולת לייצר אש אסטרטגית שלא באמצעות כוח אווירי. השינוי האסטרטגי הזה הומחש באופן ברור במלחמת לבנון השנייה (2006) וגם בסבבי ההסלמה ברצועת עזה.

שינוי נוסף ומשמעותי שעליו הצביע הניתוח הוא בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל: לצד אבני היסוד של ההרתעה, ההתרעה וההכרעה, שהוגדרו כבר בימיה הראשונים של המדינה, נוספה גם "רגל" רביעית: ההגנה. זה היה שינוי תפיסתי משמעותי שבא לידי ביטוי הלכה למעשה בפיתוחן של מערכות הגנה שאותן מפעיל המערך – ובמיוחד מערכות הגנה מפני טילים.

מרכיב נוסף שנותח ושהתעצם באופן בולט בעשור האחרון הוא שיתוף הפעולה האסטרטגי עם צבא ארה"ב. אומנם מטעמים ברורים לא ניתן להרחיב את הפירוט בתחום הזה, אך ניתן לציין ששיתוף הפעולה הזה בא לידי ביטוי גם בפעילות ענפה בתחום ההגנה מפני טילים. הפעילות הזאת מגיעה לשיאה אחת לשנתיים עת שני הצבאות מקיימים בישראל את התרגיל הגדול בעולם להגנה מפני טילים. בתרגיל הזה משתתפים אלפי חיילים משני הצבאות. תרגיל נוסף כזה אמור להתקיים בסוף השנה הנוכחית. שינוי משמעותי חל גם בסביבת הפעולה של הלוחם ובמאפייני פעולתו. בין אלה ניתן לציין את המורכבות המנטלית, את זמני הפעולה הקצרים, את המורכבות הטכנולוגית ואת הצורך בידיעת שפה זרה.

שינוי אחר שנותח בתהליך "מעצבים את העתיד" היה השינוי בתמהיל הכוחות והמערכות (הסד"כ) והגידול במספרן ובעוצמתן של מערכות הנשק. בראייה ארוכת שנים ניכר שהמערך נמצא בנקודת היפוך במספר האנשים ובתמהיל מערכות הנשק שהוא מפעיל. בעבר מספר הלוחמים הגדול ביותר היה במערך הטקטי, במקום השני מהבחינה הכמותית היו לוחמי הטק"א (טילי קרקע- אוויר) והאחרונים מבחינת ההיקף של כוח האדם היו לוחמי ההגנה האקטיבית. נקודת ההיפוך אירעה ב- 2011, אז הגיעו למקום הראשון – מהבחינה הכמותית – לוחמי ההגנה האקטיבית. המגמה הזאת צפויה להימשך בעקבות קליטתן של מערכות נוספות ליירוט טילים ורקטות מדגמי כיפת ברזל, שרביט קסמים וחץ.

השינוי האחרון – וקרוב לוודאי המשמעותי ביותר – שזוהה נוגע לשינוי במשימות המערך. מערך ההגנה האווירית מממש חמש משימות מרכזיות: אל שתי משימות הליבה שהוא מילא מאז הקמתו לפני שישה עשורים – הגנת שמי המדינה מפני כלי טיס והגנה מפני טרור אווירי – הצטרפו בעשור האחרון שלוש משימות: גילוי למתן התרעה מפני טילים ורקטות, יירוט טילים ורקטות ושיתוף פעולה אסטרטגי עם צבא ארה"ב. חיבור כלל המרכיבים – השינוי במאפייני הלחימה, השינוי בתפיסת ההפעלה של אויבינו, השינוי בתפיסת הביטחון הלאומית, השינוי בסביבת הפעולה של הלוחם, השינוי בתמהיל הסד"כ, הצפי להתעצמות נוספת ומעל לכול השינוי הדרמטי במשימות המערך – מצביע על כך שמערך ההגנה האווירית של חיל האוויר הפך מכוח טקטי משמעותי למערך אסטרטגי בראייה הלאומית.

הבנת השינוי הנדרש חייבה את אנשי המערך לגבש, יחד עם כלל הקצונה הבכירה בסדיר ובמילואים, את השינויים הנדרשים כדי להתאימם למיצוב החדש ולהתעצמות הצפויה. מכאן שבשלב הבא של התהליך "מעצבים את העתיד" נבחנו ההתאמות והשינויים הנדרשים כדי לעמוד באתגר.

בשלב הראשון נבחנו שני הגורמים שהם המעצבים המרכזיים של האופן שבו נבנה המערך מחדש: תפיסות ההפעלה וכן ייעוד המערך ותפקידיו. זאת מתוך הבנה שהם הבסיס לאופן פעולתו ולארגונו של המערך. בהקשר של תפיסות ההפעלה שרלוונטיות למערך – זה המקום לציין שמעבר ל"קומת" התפיסה הלאומית, שלה נוספה, כאמור, "רגל" ההגנה, ולהשלמת תפיסת הפעולה נגד מטוסים, הקבועה זה שנים, ושלפיה פועל המערך זה זמן רב, נוסף עוד רובד של תפיסות: תפיסה צה"לית להתמודדות נגד נשק תלול מסלול ותפיסה חילית (של חיל האוויר) לתחום ההגנה האקטיבית. שתי התפיסות האלה תוקפו מקצועית ב- 2010 ובהמשך קיבלו את אישורם של מפקד חיל האוויר ושל הרמטכ"ל.

אשר לתפיסת ההפעלה הצה"לית נגד טילים ורקטות – זו כוללת את חמשת הנדבכים הבאים: התקפה – תקיפת האיום בעוד מועד או מיד לאחר מימושו בפעם הראשונה, התרעה – הן מודיעינית והן התרעה לתושב או למתקן הצבאי לאחר שיגור הרקטה, הגנה פסיבית – באמצעות מיגון והגברת כושר ההישרדות, הגנה אקטיבית – יירוט האיום ולבסוף הרתעה.

בתחום ההגנה מפני טילים נקבע כי התפיסה שתהיה מצפן להפעלת הכוח ולבניינו היא תפיסת הפעלה רב-שכבתית, דהיינו שיהיו כמה מערכות הגנה שיפעלו נגד האיומים השונים. לתפיסה הזאת נוספה, כאמור, התפיסה החיילית (של חיל האוויר) שהגדירה חלוקה בסיסית של סביבת הלחימה לשתיים: לחימה בתווך החלל ולחימה בתווך האטמוספירה (עד הקרקע). אלה שתי סביבות בעלות מאפייני לחימה שונים, אך הן נדרשות לפעול בתיאום מלא ולקיים תווך משותף שהוא מרחב התיאום. מתפיסת ההפעלה הזאת עולה הצורך במערכות שליטה מרכזיות – כיוון שאליו יתפתח המערך כבר בשנים הקרובות.

מתוך התפיסות האלה הגדיר מערך ההגנה האווירית את תפיסת היסוד התחומית להפעלת המערך – תפיסה שברמת ההיררכיה נמצאת מתחת לדוקטרינה החיילית וכאמור נגזרת ממנה. גיבוש התפיסות בקומות – מהתפיסה הלאומית דרך התפיסה הצה"לית וכלה בתפיסה החיילית והמערכית – מקנה עוצמה רבה לדוקטרינה והוא אבן יסוד בהמשך התהליך של "מעצבים את העתיד".

במקביל לבחינת התפיסות והשפעתן על הארגון בחן המערך את ייעודו ואת תפקידיו, ולאחר בחינה מעמיקה של הדברים נמצא כי נדרש לו ייעוד מעודכן. בעקבות זאת הוגדר מחדש ייעודו של המערך, וכן עוצבו מחדש תפקידיו: לתפקידים המסורתיים של המערך, שרק עברו עדכון בניסוח, נוספו שלושה תפקידים רשמיים חדשים: יירוט טילים ורקטות, גילוי להתרעה וקבלת המעמד של הגוף שמוביל בצה"ל את שיתוף הפעולה האסטרטגי עם האמריקנים בתחום ה- BMD – ההגנה מפני טילים.

לאחר שהסתיים שלב ההגדרות הבסיסיות של ייעודו ושל תפקידיו פנה המערך להגדיר את השינויים החיוניים ברובד האופרטיבי. התברר ששלושה תחומים ברובד הזה זקוקים לשינויים: מבנה וארגון, אנשים, מקצוע ותרבות ארגונית.

בתחום המבנה והארגון סוכם שהמערך ישנה את נקודת הכובד ויעבור מפעולה במרחבים גיאוגרפיים לארגון מוכוון משימה. ההחלטה הזאת, שיושמה בפועל ביוני 2011, הביאה את המערך למבנה ארגוני חדש של שתי כנפות משימתיות: הראשונה, כנף הגנא"ק (הגנה אקטיבית) והשנייה, כנף ההגנ"ש (הגנת שמי המדינה). שתי הכנפות מרכזות כל אחת את משימתה בראייה ארצית אינטגרטיבית. בית הספר להגנה אווירית נשאר הגוף להכשרת הלוחם. השינוי המבני הוגדר מתוך סדרה של תבחינים ובראשם: עמידה מיטבית במשימה, סינרגיה פנים-ארגונית, פיקוד ושליטה, יעילות ארגונית והיערכות צופה פני עתיד להתפתחות המערך, הצפוי להכפיל את אתרי הפריסה שלו במהלך השנים הקרובות.

בתחום האנשים הוגדרה תכנית פעולה מקיפה שעסקה באופן ההתמודדות עם התעצמות המערך הן במספר האנשים והן במספר המערכות. התוכנית כללה העמקה של אופן הכשרת האנשים כמו גם את הצורך לעשות הסבות מקצועיות מסיביות לכוח האדם הקיים – וזאת בעקבות נקודת ההיפוך שעליה הצבעתי קודם לכן בתמהיל של מערכות הנשק.

תחום נוסף שעליו הוחלט לשים דגש הוא העיסוק במורשת ושמירת קשר עם אנשי המערך הפורשים ועם אלה שבמילואים. הגענו למסקנה שדווקא בשעה של שינוי כל כך רדיקלי נכון לחזק את הקשר עם אנשי המערך לדורותיו, את מורשת הארגון ואת העיסוק בהיסטוריה של המערך.

פעילות נוספת בתחום האנשים הייתה הגדרת אוכלוסיות למיקוד הן בשכבת הקצונה הצעירה ובדרג מפקדי הסוללות והן בשכבת הקצונה הבכירה הצעירה בדרגת רס"ן. התעצמות המערך בתחום האנשים באה לידי ביטוי בולט במהלך 2011 שבה הגדיל מערך ההגנה האווירית באופן ניכר את מספר הטירונים המתגייסים לשורותיו.

אשר לתחום המקצוע והתרבות הארגונית – מן המפורסמות הוא שמאז ומתמיד התברך מערך ההגנה האווירית ברמה מקצועית גבוהה של אנשיו, וכי התחום הזה הוא נדבך משמעותי בעשייה שלו. העובדה הזאת הייתה בסיס לשינוי שהגדיר המערך בתחום הזה. השינוי בעולם המקצוע הגדיר כניסה של כלל הקצונה, ובכלל זה הקצונה הבכירה, למנגנון מקצועי שמשמר את הכשירות גם בתפקידי מטה ומפקדות. כמו כן הוגדרו קריטריונים מחמירים לאיושם של מרכזי הבקרה היחידתיים ביחידות של טילי הקרקע-אוויר כמו גם במרכזים לניהול היירוטים בהגנה האקטיבית. ההחלטה הזאת התקבלה בשל כובד המשימה ובשל הרצון לשמר את הרמה המקצועית בתחום היירוט, שהוא ליבת המרכיב המקצועי של הלוחם.

מרכיב משמעותי נוסף בתחום המקצועי היה ההחלטה לכתוב תפיסת יסוד מעודכנת למערך ההגנה האווירית. תפיסת היסוד היא מסמך אב שממוקם בהיררכיית המסמכים מתחת לדוקטרינה החיילית ומשמש תפיסת יסוד תחומית. נוסף על כך הוחלט במערך לכתוב מילון מונחים שלמעשה יהיה שפה צה"לית חדשה לתחום ההגנה מפני טילים ורקטות. מילון המונחים, שאותו כתבו אנשי המערך, מתוקף בימים אלה על ידי גורמי התורה וההדרכה של צה"ל ויפורסם במסגרת מילון צה"ל למונחים צבאיים. חשיבותו של המילון בכך שהוא יהיה מצע לשיח מקצועי אחיד בכל הרמות בצבא ואף בעולם האזרחי והמדיני. סיבה נוספת לכתיבת המילון הייתה יישום של לקחים ממלחמת לבנון השנייה בנוגע לצורך בשפה אחידה בכל הרמות.

לאחר המיקוד ברבדים השונים של השינוי היה ברור במערך שהעיסוק בתרבות הארגונית הוא מרכיב חשוב שמתלווה למהפך שעבר הארגון. ואכן תחום השינוי התרבותי היה אחד הנושאים שבנוגע אליו התקיימו דיונים ופגישות רבות במיוחד.

הדיונים בתחום התרבותי עסקו, בין היתר, בשמו של המערך. לאחר תהליך חשיבה עמוק סוכם שאחת הדרכים לבטא את השינוי שהתחולל במערך תהיה שינוי שמו. התוצאה: המערך, שבתחילת דרכו כונה המערך האנטי אווירי ובהמשך מערך הנ"מ (נגד מטוסים), שינה את שמו למערך ההגנה האווירית. שינוי השם שעליו החליט מפקד המערך נתמך גם בסקר שנעשה בקרב כלל חיילי המערך כמו גם על סקר אינטרנטי שהיה פתוח לאוכלוסייה האזרחית ולוותיקי המערך. השם שנבחר למערך ההגנה האווירית מבטא את עולם התוכן המקצועי של המערך: המילה "הגנה" מבטאת את מרחב הפעולה; המילה "אוויר" מבטאת את השיוך הארגוני לחיל האוויר. זה המקום לציין שתהליך דומה עבר גם על מערכים דומים בעולם כמו המערך האמריקני ששינה את שמו מ- Anti Aircraft ל- Air Defense כבר לפני כמה עשורים. באותה ההזדמנות הוחלט גם להסב את השמות של אגדי הנ"מ (שם הנהוג בתותחנים ליחידה בראשות אל"ם) לכנפות הגנה אוויריות. גם במקרה הזה נעשה השינוי מתוך ראייה של השיוך לזרוע ומתוך רצון להשיג התאמה למה שמקובל בחיל האוויר. נוסף על כך היה זה המשך טבעי לשינוי הטרמינולוגי שנעשה כבר לפני שני עשורים במעבר של מפקדות האגדים דאז למבנה של טייסות (תחזוקה, מנהלה, ותעופה).

לצד שינוי שמו עדכן המערך גם את תג הכתף שנושאים הלוחמים שמשרתים בו. יש לציין שהטיפול בתחום ה"רך" של התרבות הארגונית נעשה רק לאחר שהושלם הדיון בערכי צה"ל וחיל האוויר, שהם התשתית הערכית לעשייתו המבצעית בכוננות השוטפת ובחירום.

המהלך של "מעצבים את העתיד" שאותו הוביל המערך מבטא עוצמה ארגונית – בעיקר בשל היכולת של אנשי המערך להחליט על שינוי כה משמעותי ולממש אותו – לא מתוך מצב משברי כי אם מתוך חזון וחשיבה יוזמת שצופה אל פני העתיד.

המהלך, שההחלטות בנוגע אליו התקבלו ב- 2010, כשנה לפני היירוט הראשון של מערכת כיפת ברזל, קרם עור וגידים ועבר לשלב המימוש ב- 2011. תחילה באופן סמלי ב- 11.1.11, כאשר המערך שינה את שמו למערך ההגנה האווירית, ובהמשך, ביוני 2011, עבר המערך למבנה ארגוני חדש של כנפות משימתיות.

זה המקום להדגיש שכל התהליכים נעשו במערך ההגנה האווירית תוך כדי פעילות שוטפת שכוללת הן הגנה על שמי המדינה מפני מטוסים והן הגנה אקטיבית, ובכלל זה גילוי של שיגורי טילים לשם מתן התרעה ויירוט עשרות רקטות במהלך ההסלמות האחרונות בדרום.

יתר על כן, הפעולות נעשו תוך כדי האצה משמעותית בפיתוח המערכות ובקליטתן במערך – מה שדרש תעדוף בהקצאת הכוחות בשטח ובקרה צמודה בכל רמות הפיקוד הן בחיל והן מחוצה לו. הגורם הבכיר ביותר שליווה את התהליך לכל אורכו היה סגן הרמטכ"ל. כמו כן יש לציין את שיתוף הפעולה ההדוק והרצוף בין גורמי הפיתוח הן בתעשיות והן במפא"ת (המנהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית שבמשרד הביטחון) שתמכו במערך באופן יוצא מהכלל במשך כל התהליכים שעבר.

סיוע חיוני ביותר התקבל מגורמי בניין הכוח בחיל, ובראשם מנהלת מגן – גוף ייעודי שהוקם כדי להוציא אל הפועל את בניין כוחו של מערך ההגנה האווירית בחיל האוויר.

כל הפעולות שתוארו כאן התבססו על תכניתם של חיל האוויר ושל המטכ"ל לבניין הכוח. מדובר בתוכנית לעשר שנים שעוסקת הן באמצעי הלחימה והן בהיערכות ותבוא לידי ביטוי בתכנון הרב- שנתי של חיל האוויר ושל צה"ל.

 

מבנה ומערכות נשק במסגרת "מעצבים את העתיד"

מערך ההגנה האווירית התאים את המבנה הארגוני לאתגרים החדשים. האתגר המרכזי לצד המשימה המסורתית "הגנת שמי המדינה " הינה , הגנה כנגד רק"ק וטק"ק . שיטת הפעולה המושתת על שלוש שכבות הגנה ,במרחבים כלל ארציים חייב התאמה המבנה הארגוני ,בתו"ל ,בהערכות וכדו' .

בשנים הראשונות המבנה הותאם משימתית –כנף 168 למשימת הגנת "שמי המדינה" וכנף 167 –כנף   למשימת הגנה אקטיבית כנגד טילים ורקטות ובהתאמה הוכפפו היחידות אליהן.

בשנים אלו המבנה שונה והותאם, למשימות שהינן "ללא גבולות " מרחביים מוגדרים ,וכן ליכולות השליטה והבקרה, המאפשרות התמודדות עם האיומים באופן אפקטיבי יותר.

לפיכך , המבנה העקרוני הכפיף את כלל היחידות למפקד המערך ,לצד כנף 168 – כנף הערכות שתפקידה לספק שירותי עזר להערכות ,וכן את בית הספר להגנה אווירית 883 (ביסל"א) שהינו בסיס ההדרכה המערכי שייעודו להכשיר את כלל הלוחמים והמפקדים וכן לאמן את כלל יחידות המערך .

יחידות המערך כיום הינן- גדוד 947 – "כיפת ברזל" ,גדוד 137 – "כיפת ברזל " ,גדוד 66 – "קלע דוד" ("שרביט קסמים") ,גדוד 136 – "חרב מגן "("חץ") , גדוד 138 – "יהלום" (פטריוט ) ,           גדוד 139 – "יהלום "(פטריוט ) ,גדוד 533 – יחידת התקשוב הטקטי החיילי

                                                                                                                     ירי "קלע דוד"

הפלות  בכורה היסטוריות ע"י מערך ההגנה האווירית 

• הירי הקרבי הראשון של טיל "הוק" בעולם והפלה ראשונה בעולם של מטוס קרב התרחש בעת מלחמת ששת הימים ב-5 ביוני 1967 כאשר מטוס אוראגן ישראלי פגוע טס בנתיב ישיר למרחב האווירי דרכו של הכור הגרעיני בדימונה המטוס הופל מכיוון שהטייס לא הזדהה ולא היה מידע ודאי לגבי מטרת הטיסה, דבר שהיה חשוד ביותר היות שישראל הייתה במלחמה בפועל. המטוס הופל על ידי סוללת טילי "הוק" שהגנה על הקריה למחקר גרעיני בדימונה.
• הפלה ראשונה בעולם של מיג 21 מצרי ע"י סטנ"מ 138\א בבלוזה ב מאי 1969
• הפלה ראשונה (ועד כה, האחרונה) בעולם של מיג 25 סורי על ידי טיל "הוק".
• הפלה ראשונה בעולם של מסוק מי -8 מצרי על ידי טיל הוק בפתיחת מלחמת יום הכיפורים.
• הפלה ראשונה בעולם של מטוס הסילון הסובייטי מיג 21 באמצעות "חובט" עם תותח וולקן, במבצע שלום- הגליל.
• בדומה להפלה שבוצעה על ידי "חובט" (וולקן), גם מערכת הצ'פרל זכתה להפלת בכורה בשנת 1974. מערכת זו שהתבססה על הטיל אוויר אוויר מסוג סיידוינדר, הפילה מיג 17 בתקופת הפסקת האש שלאחר מלחמת יום הכיפורים, בגבול הסורי.
• במלחמת לבנון הראשונה כוח של לוחמי נ"מ מצוידים בטילי רד איי ("בזק"), הפיל מיג 23 של חיל האוויר הסורי.
• ב-7 אפריל 2011 הצליחה מערכת "כיפת ברזל" ליירט לראשונה רקטת גראד שנורתה מרצועת עזה לעבר אשקלון. זהו יירוט מבצעי ראשון בעולם של רקטה לטווח קצר-בינוני.
• ב-14 ביולי 2014, במהלך מבצע "צוק איתן", יירט מערך ההגנה האווירית כטב"מ של חחמאס באמצעות טיל "פטריוט". ב-17ביולי יירט מערך ההגנה האווירית כטב"ם נוסף של חמאס, גם הוא באמצעות טיל "פטריוט".
• ב-23 ספטמבר 2014 יירט מערך ההגנה האווירית מטוס קרב סורי מדגם סוחוי 24 שחדר לשטח ישראל באמצעות טיל "פטריוט". זהו היירוט הראשון (בעולם) של מטוס אויב מאויש על ידי טיל זה.
• ב-17 מרץ 2017 , לפי פרסומים בתקשורת, ביצע טיל"חץ 2" את היירוט המבצעי הראשון שלו, כשיירט טיל נ"מ מדגם  S-200 שנורה מסוריה לעבר מטוסי חיל האוויר שחזרו מתקיפה שם. 

                                                                                   בחודש מאי 2018 הופץ בול חדש כהוקרה למערכת "כיפת ברזל"

תא"ל צביקה חיימוביץ' מסיים את תפקידו כמהגנ"א ומעביר את הפיקוד לתא"ל רן כוכב (רנכו)

כתבה בערוץ 12 לסיכום שנה מבצעית מוצלחת למערך -ערב רוה"ש תשע"ט

http://www.ifat.com/InfoBuzzerItemPage/?resourceId=8728951&appUser=0

מפקדי המערך לדורותיהם

שם	תקופת כהונה
משה תמיר	1968 – 1972
מאיר שריב	1972 – 1977
רוניה לפיד	1977 – 1982
מאיר שריב	1982 – 1984
איתן יריב	1984 – 1988
אורי רם	1988 – 1991
יצחק בירן	1991 – 1994
גלעד רמות	1994 – 1998
אריה פישביין	1998 – 2000
יאיר דורי	2000 – 2003
אילן ביטון	2003 – 2006
דניאל מילוא	2006 – 2009
דורון גביש	2009 – 2012
שחר שוחט	2012 – 2015
צביקה חיימוביץ' רן כוכב	2015 – 2018 2018 – 2021